לעט עתה - ספרות, שירה ואמנות

שירים על אמת ועל שקר

האמת על השירה

שִירָה הִיא רִפּוּי קְבוּצָתִי שֶל אֵלֶּה

שֶאֵין לָהֶם בְּעֶצֶם לֹא רִפּוּי וְלֹא קְבוּצָה.

זֶה מַה שֶּנִּשְאַר לְאִיש חִלּוֹנִי מִן הַתְּפִלָּה

כְּשֶלָחַץ אֱלֹהִים עַל הַגַּז וְהוֹדִיעַ:

"לֹא לַעֲלוֹת יוֹתֵר!"

הֵם מְרִיחִים זֶה אֶת זֶה כִּכְלָבִים,

כְּמוֹ הַהוֹמוֹאִים בְּגַן-הָעַצְמָאוּת, כְּמוֹ נַרְקוֹמָנִים,

בְּלִי שוּם "עֲצוֹר, סִיסְמָה", כְּמוֹ רֵמָטִיזְם אֶת בּוֹא הַגֶּשֶם,

כְּמוֹ הַפּוֹרֵץ אֶת הַכַּסֶּפֶת

שֶיֵּש בָּהּ אוֹ אֵין כִּסּוּי.

הֵם יוֹדְעִים שֶיֵּש קֶשֶר רוֹפֵף, אִם בִּכְלָל,

בֵּין הַבְּרַנְז'וֹת וְהַקְּלִיקוֹת הַקְּרוּיוֹת יַעֲנִי "קִרְיַת סֵפֶר"

וּבֵין הָרְגָעִים הַנְּדִירִים שֶבָּהֶם

מְדַבֵּר אֱלֹהִים מִן הַסְּנֶה.

הִיא עוֹבֶרֶת דִּירוֹת כְּמוֹ אָסִיר בִּטְחוֹנִי נִמְלָט, לִפְעָמִים הִיא גָרָה

בַּמְּקוֹמוֹת הַפָּחוֹת מִתְקַבְּלִים עַל הַדַּעַת אִם לֹא עַל הַלֵּב (הֲלֹא פְרַנְק

הַבּוֹדְלֶר הַיְּהוּדִי הַמֻּפְלָא כְּבָר נִבָּא שֶהָעִיר תִּכָּבֵש מִן הַגּ'וֹרָה),

עִם הַהוֹמְלֶס בַּשֶּלֶג בַּפַּרְק, עִם הַהֵם

הַנּוֹשְכִים אֶת לֵילָם מִבְּדִידוּת.

וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶהֵם יוֹדְעִים

לְפִי פְּעִימַת הַכְּאֵב בַּקִּישְקֶעס,

לְפִי סֻלַּם-רִיכְטֶר-הַלֵּב שֶאַף פַּעַם אֵינוֹ מְשַקֵּר, מָתַי

הִיא אִתָּם, הִיא אִתָּם בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶאִמָּא יֶשְנָה אִם אֲפִלּוּ כְּבָר מֵתָה,

בַּסִּינְקוֹפָּה שֶבָּהּ מְקַרְקֵף הַבָּרָק

אֶת עוֹרוֹ שֶל הַחֹשֶךְ

לְאוֹר.

.II

אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד

דָּבָר אֶחָד אוֹ שְנַיִם

כְּמוֹ שֶצָּרִיךְְ, בְּלִי פַּחַד, עַד הַסּוֹף, כְּמוֹ שֶשָּוָה

הַהִתְיַסְרוּת הַסִּיזִיפִית הַזֹּאת: לְדַיֵּק אֶת הַסֵּבֶל עַד מַחַט,

אֶת הַכְּאֵב,

אֶת הָאַהֲבָה.

.III

נְיָר בְּיַד מְשוֹרֵר הוּא תַרְגִּיל בְּאַלְכִּימִיָה, מַה שֶעוֹד אֵין בּוֹ

פִּתְאֹם דַּוְקָא יֵש בּוֹ: בִּדְיוֹ-הַסְּתָרִים הַשְּקוּפָה מְגַלָּה אֵש הַנֵּר

פִּיגְמֶנְטִים שְחֻמֵּי מַשְמָעוּת, מִן הַצְּחוֹר הָאַנְטְאַרְקְטִי בּוֹקְעִים כְּמִין יַעַר

תָּרְנֵי הַסְּפִינוֹת הַקְּבוּרוֹת מִימֵי בִּירְד וְאַמוּנְדְסֶן. עַכְשָיו, שֶהָעֵט

מַפְצִיר, כְּמַשְבִּיעַ רוּחוֹת בְּסִיאַנְס, בְּלָבְנוֹ שֶל הַדַּף, זֶה הָאֵלֶם

מַפְשִיר, מִתְמוֹסֵס כְּמִין קֶרַח דּוֹמֵעַ נִטְפֵי סְטָלַקְטִיטִים. מִלִּים

אֵינָן הִפּוּכָהּ שֶל שְתִיקָה, הֵן פֵּרוּש שֶלָּהּ. מַה שֶּהִמְתִּין כָּאן כְּאַמְבּוּש

בְּחֹמֶר הַנֶּפֶץ לִמְחִי הַמַּרְעוֹם

הוּא הַשִּיר הַשּוֹאֵג

אֶת שִקְטוֹ.

אִשָּה בְּיָדוֹ שֶל אוֹהֵב הִיא נְיָר, נְיַר לַכְּמוּס בּוֹחֵן, מַה שֶאֵין בָּהּ

לְיָד לֹא-אוֹהֶבֶת פִּתְאֹם כָּל-כָּךְ יֵש בָּהּ, הַיֶּתֶר כֻּלּוֹ טָעֻיּוֹת

כְּמוֹ הַסִּיגִים שֶהֵם רֹב הַזָּהָב, כְּמוֹ הָרֹב שֶחָשַב שֶהַשֶּמֶש

אֶחָד, עַקְשָנִי maverickסוֹבֶבֶת סְבִיבָהּ שֶל הָאָרֶץ וְרַק בִּזְכוּת

נִצְּלָה הָאֱמֶת, בְּדִידוּתוֹ שֶל קוֹפֶּרְנִיקוּס. גַּם אַהֲבָה הִיא מִין צֶדֶק,

הַכֹּל מִתְגַּהֵץ בָּהּ, קִמְטֵי הַמְּרִירוּת, הַשָּנִים, הַפְּשָרוֹת, הָעֶלְבּוֹן.

לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיהָ נוֹגְהוֹת מִן הַחשֶךְ זֶה כְּמוֹ לְהָשִיב בְּרִבּוּעַ

גְזֵלָה לִבְעָלֶיהָ, לָגַעַת פִּתְאֹם בְּרֶגִיסְטֶר סָמוּי וְנִשְכַּח

וְהִנֵּה הוּא מַצְעִיר אוֹתָהּ כְּמוֹ בְּכִשּוּף מִסְתּוֹרִי שֶל כִּירוּרְגִּיָה פְּלַסְטִית.

לֹא, הִיא אֵינָה מִשְתַּנָּה, הִיא פָּשוּט מִתְרַגֶּלֶת

לִדְמוֹת לְעַצְמָהּ.

נִגּוּן בְּיָדוֹ שֶל נַגָּן הוּא אִשָּה: מְחַזְּרִים אַחֲרָיו, מְשַדְּלִים בּוֹ

אֹמֶץ כָּמוּס, שֶיִּפְשט אֶת שִֹמְלוֹת הַשְּתִיקָה, שֶיַּתְחִיל לִהְיוֹת ה וּ א.

כָּל מַנְגִינָה הִיא תָמִיד אַהֲבָה שֶהָיְתָה מְכֻסָּה מֵאִתָּנוּ,

מוֹצְאִים אוֹתָהּ, לֹא מַמְצִיאִים אוֹתָהּ, כְּמוֹ אֶת הָאֵש הַנִּסְתֶּרֶת בַּצֹּר.

רַק לְעֵינָיו שֶׁל רוֹדֶן מִתְגַּלָּה הָאִשָּׁה-בְּפּוטֶנְצְיָה מִבַּעַד

לַשַּיִש הַבּוּר, הַגָּלְמִי, כְּמוֹ זָהָב בְּגַלָּיו שֶל גַּלַּאי-מַתָּכוֹת.

כָּל בֹּקֶר עָבְרוּ אֲנָשִים עַל פְּנֵי עֵץ בַּכִּכָּר הַהוֹמָה שֶל קְרֶמוֹנָה

וְרַק הַמָּאֶסְטְרוֹ, סֶנְיוֹר סְטְרָדִיוַרְיוּס,

רָאָה בּוֹ

בָּעֹמֶק

כִּנּוֹר.